מדוע גנזה הממשלה את הסדרת גבול השטחים הימיים?

לפני שנתיים גנזה הממשלה יוזמה להסדיר את גבול המים הכלכליים. עכשיו התעוררו הלבנונים והם מגיעים אל האו"ם לפני ישראל. מדיניות בת-יענה מכוונת, או מעשה חלם?

25.8.2010 17:36

בשבוע שעבר העביר הפרלמנט הלבנוני חוק המגדיר את גבול "המים הכלכליים" של לבנון וכעת שולחת לבנון את הדרישה לאו"ם לקבל חזקה על אזורים אלו. לפני שנתיים הקפיאה ממשלת ישראל בצעד תמוה את הצעת חוק השטחים הימיים, שהייתה אמורה להיות בסיס להכרה בינלאומית במים הכלכליים שלנו. האם מדובר בהתנהלות שלומיאלית של הממשלה שהעדיפה חלטורה על פני הסדרת הנושא באופן גלוי ומניעת חיכוכים מיותרים בעתיד? טוב תעשה המדינה אם תתאים בהקדם את חוקיה לאמנה הבינלאומית. בכל מקרה, על דעת המומחים: רוב מאגרי הגז הטבעי שהתגלו עד כה, נמצאים מחוץ לשטחי המחלוקת.

אי הבהירות בשאלת גבולות המים הכלכליים בין לבנון וישראל, עוררה לאחרונה קולות מיליטנטיים בשני הצדדים. לבנון הודיעה כי היא תשתמש בכל האפשרויות להגן על זכויותיה אם ימצא שישראל פועלת במים לבנוניים. שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו מיהר לאיים כי ישראל לא תהסס להשתמש בכוח כדי להגן על זכויותיה.

מדריך למושגי היסוד במאבק הבא על המים. כתבה ראשונה בסדרה.

ה'מים הכלכליים' או ה'שטחים הימיים' שייכים לתחום המשפט הבינלאומי של הים International Law of the Sea))  העוסק בכל מה שקשור לים, כולל קרקעית הים,מלבד הובלה ימית, מטענים, תאונות של אוניות וביטוח. 

האמנה הבסיסית המסדירה את כללי המשפט הבינלאומי של הים היא האמנה הבינלאומית לחוקי הים משנת 1982 ( UNCLOS III) שאושררה בשנת 1994. 160 מדינות חתמו ואשררו את האמנה, 19 חתמו ולא אשררו, ו- 16 מדינות לא חתמו על האמנה מהן ל-7 אין גישה לים. ישראל לא חתומה על אמנה זו.

האמנה היא כיום ההלכה המקובלת בזירה הבינלאומית, גם בקרב מדינות שאינן חתומות עליה. על פי האמנה, הנושאים הקשורים בה, ובכלל זה במי שמפר אותה, סופם להתברר בטריבונל שהוא חלק מבית המשפט הבין לאומי בהאג הנקרא ITLOSInternational Tribunal Law Of the Sea)) הפועל מתוקף האמנה, והוא מוסד מקצועי שאינו נתון להשפעות פוליטיות.

במקרה של סכסוך מתבקשים הצדדים לנסות להגיע להסכם, לפעמים בעזרתו של צד שלישי. במידה וניסיונות אלו לא צולחים, הסוגיה יכולה להידון בבית-הדין בהאג, שכן כל הפרה של האמנה מאפשרת לכל מדינה נפגעת, גם אם אינה גובלת באזור שבסכסוך, לפנות אליו או לכל מוסד שיפוט בינלאומי אחר. למוסדות אלו הסמכות להכריע בסוגיה המדוברת ועל הצדדים המעורבים חלה חובה לציית לפסק דינם.

לעניין זה נציין, שלמרות שישראל אינה חתומה על האמנה, חלקה בעריכתה אינו מבוטל. שניים מהתורמים החשובים בגיבוש וניסוח האמנה הם פרופ' שבתאי רוזן, מי שהיה שגריר ישראל לוועידה הימית של האו"ם בזמן הדיונים על האמנה ושנחשב לאחד המומחים הגדולים בעולם במשפט הבין לאומי של הים, ופרופ' רות לפידות, הנחשבת לאחת הסמכויות המובילות בעולם בסוגית מעבר חופשי במצרי-ים בינלאומיים.

המשפט הבינלאומי של הים יוצר אבחנה בעלת משמעויות פוליטיות-סוברניות בין "מי-ים" לבין "מדף-היבשת".

מושגי יסוד: מים טריטוריאליים, מים כלכליים, מדף יבשת

מים טריטוריאליים(Territorial Waters)הנמשכים למרחק של 12 מייל ימי (כ- 22.2 ק"מ) מהחוף. המדינה השוכנת לחוף הים, מורשית לאכוף את חוקיה במים הטריטוריאליים.

מים המשכייםContiguous Zone)), מצויים 12 מייל נוספים מעבר לקו מים הטריטוריאליים של המדינה.

למדינה השוכנת לחוף הים יש ריבונות חלקית  גם במים המשכיים אלו. 

אזור כלכלי אקסקלוסיבי, המכונה גם: "המים הכלכליים" (EEZ), מקנה למדינה זכויות על המים עצמם עד ומעל לקרקעית הים, כלומר דייג, אנרגיה ממי הים וכו' – מעבר לתחום המים הטריטוריאליים. באזור הזה יש למדינה ריבונות חלקית וסמכויות פחותות מאלו שיש לה בתחום המים הטריטוריאליים. אזור "המים הכלכליים", נמשך עד 200 מייל ימי מקו החוף של המדינה (לא מסוף תחום המים הטריטוריאליים). במידה וממול שוכנת מדינה אחרת - בצידו השני של הים או המפרץ, או באי שבלב ים - הרי ששטח המים-הכלכליים של שתי המדינות נקבע בהסכמה בין המדינות, או במדידת מרחק שווה מהחופים.

מדף היבשתContinental Shelf) ) הוא האזור המקנה למדינה זכויות על מה שמונח על קרקע הים ו/או טמון מתחתיה/בתוכה. אזור מדף-היבשת יכול להיות קטן מתחום "המים הכלכליים" או, במקרים מסוימים, יכול אף להגיע אל מעבר להם. אך בשום מקרה לא יעבור תחום מדף-היבשת את קו 350 המיילים הימיים, הנקרא Continental Rise.

גבול "מדף יבשת" נמדד בעיקר על בסיס הגדרה מדעית-גיאולוגית, ואילו "מים כלכליים" הם במהותם גבול פוליטי.  

כדי להכריז על "מים כלכליים" ועל "מדף יבשת", על המדינה להודיע על כוונתה בפומבי למזכירות האו"ם באמצעות תהליך המוגדר באמנה הבינלאומית לחוקי הים. עם ההכרזה יש להפקיד במזכירות האו"ם גם מפות מדויקות של השטח, כולל נקודות ציון של קווי רוחב ואורך. רצוי גם שהמדינה תודיע לשכנותיה שלהן יש עניין בהכרזה, אך גם אם לא תעשה כן, כוונתה תתגלה על ידי הפקדת המפות. מהצד השני, כל מדינה בעולם יכולה להגיש התנגדות לבקשה – וזו תתברר במוסדות האו"ם. כך או כך, מדינה חייבת להכריז על "מים כלכליים" ועל "מדף יבשת", שאם לא כן השטח ייחשב ים פתוח ומים בינלאומיים.

האם ישראל תמשיך להתעלם מן ההלכה הבינלאומית?

יש לזכור שכל תגליות הגז המשמעותיות, נמצאים מחוץ לגבולות המים הטריטוריאליים של ישראל, ולכן כל הקשור לניצול אוצרות הגז והנפט שמול חופי ישראל, תלוי בהגדרת תחום מדף-היבשת של ישראל.

מאחר והאמנה הבינלאומית קבעה במדויק מה הוא מדף היבשת של מדינה ומהו התהליך להכרזה עליו, הכללים מאוד ברורים. על הים-התיכון חלים כללים נוספים מהיותו 'ים סגור למחצה'  (Semi Enclosed Sea)– שהעיקרי בהם היאהדרישה לשיתוף פעולה מוגבר בין המדינות.

מכאן שהפתרון בים התיכון פשוט מאוד וכך כנראה יהיה בסופו של דבר: כל הגבולות בים, בין אם תחומי המים הכלכליים או תחומי מדפי היבשת, ימדדו ויקבעו על סמך כללים ידועים, והחלוקה והשיוך יתחלקו בהתאם בין כל התובעים ובהסכמים ביניהם.

כאמור לעיל, האמנה היא כיום ההלכה המקובלת בזירה הבינלאומית גם בקרב מדינות שאינן חתומות עליה. לפיכך טוב תעשה ישראל את תתאים אליה את חוקיה הרלבנטיים.

ניר עמדה מקורי נכתב ע"י חברים בצוות הכלכלי של פורום פעולה אזרחית:

יונתן ברגור,

בעל תואר ראשון בגיאולוגיה ותואר שני במשפט בינלאומי של הים מאוניברסיטת UWISTבבריטניה.  השתתף בדיוני .UNCLOS III.

אמנון פורטוגלי,

מרצה (לשעבר) בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת ת"א.