ללמוד מהעולם

מודל ההצלחה הנורבגי - מול הכישלון הבריטי

נכתב ונערך לראשונה בחודש יוני 2010 (מ. בן-יצחק)

בשנות הששים והשבעים פעלו בנורבגיה ובבריטניה מערכות משפטיות וכלכליות דומות. שתי המדינות הקימו חברות נפט לאומיות שנועדו להבטיח מעורבות של ממשלותיהן בפיתוח קידוחי הנפט שהתגלה באותן שנים בים הצפוני ובהפקתו. בשנות השמונים חלה התפנית הגדולה, ושתי המדינות החליטו לנהל את משקי הנפט והגז שלהם בצורה שונה לחלוטין זו מזו.

בריטניה: הגדלת רווחי תאגידים יחד עם הגדלת פערים בחברה

ממשלת בריטניה לא השכילה למנף את תגליות הנפט בים הצפוני לטובת ביסוס כלכלה בריטית יציבה ובת קיימא ושדרוג מערכות הרווחה לטובת אזרחיה. בראש מעייניה של ממשלת תאצ'ר הניאו-ליברלית (1979-1990) לא עמדו עניינים חברתיים או צמצום פערים, אלא אידיאולוגיה של הפרטה-בכל-מחיר.

תאצ'ר פירקה את חברת הנפט הלאומית (BNOC) ומכרה את חברת בריטיש-גז לתאגידים פרטיים. ברווחים מהנפט השתמשה הממשלה הבריטית כדי להפחית מסים לעשירים ולהגדיל את רווחי החברות הפרטיות – בעוד היא מקצצת בתמריצים לעבודה, פוגעת בשירותי הרווחה ומייצרת אבטלה למיליוני אזרחים.

נורבגיה: כאשר שוק חופשי ומדינת רווחה משתלבים זה בזה

לעומת העיוורון של הממשלה השמרנית הבריטית באותן שנים, הקפידה ממשלות נורבגיה – השמרניות(!) והסוציאל דמוקראטיות כאחת - על תפיסה פוליטית-חברתית נחרצת של דאגה לרווחת כלל הציבור, ועל העיקרון שהנהנים העיקריים מגלוי אוצרות טבע חייבים להיות הבעלים החוקיים שלהם, שהם אזרחי המדינה.

גם בתקופת תגליות הגז והנפט שהעשירו את קופתה, ניהלה נורבגיה מדיניות מאופקת, מתוכננת בזהירות, מאוזנת ואחראית, המשלבת היטב כלכלה של שוק חופשי עם כלכלה של מדינת רווחה. ממשלות הימין והשמאל בנורבגיה הוכיחו לעולם כי לא רק כי שאין סתירה בין השניים, אלא כי רק באמצעות מדיניות כלכלית המשלבת את השניים - ניתן לנצל עד תום את היתרונות שבתגליות ענק של אוצרות טבע, מבלי להכניס את המשק לסחרור הרסני.

נורבגיה שמרה באופן נחרץ על העיקרון שאוצרות הטבע שייכים לכל אזרחי המדינה. ואכן, רוב הרווחים מהנפט והגז בים הצפוני מגיעים לציבור הנורבגי – ולא לחברות הנפט הפרטיות. חברות הנפט מעבירות 87% (!!!) מרווחיהן לקופה הציבורית, תמורת הזכות לקדוח ולהפיק נפט וגז, ועדיין להרוויח מכך באופן הוגן ומשתלם מאד.

לאחר ששדרגה באופן דרמטי את מערכות החינוך, הבריאות, הרווחה, והפנסיה שלה, הפקידה הממשלה יותר מ-90% מרווחי הנפט והגז בקרן הון לאומית (Sovereign wealth fund). כל עוד מפיקים מאגרי הנפט והגז הנורבגיים רווחים נאים - משקיעה הקרן אך ורק בחו"ל ומרווחיה נהנים כל תושבי המדינה.

השקעות הקרן בתוך נורבגיה יחלו רק כאשר יאזלו מאגרי הנפט והגז. כך נמנעה המלכודת האינפלציונית שפגעה ברב המדינות האחרות העתירות במשאבי אנרגיה. הקרן הממשלתית הנורבגית היא היום מהגדולות בעולם (כ-460 מיליארד דולר).

ממדינת דייגים ענייה, הפכה נורבגיה לאחת מהמדינות העשירות בעולם ולמדינת רווחה משגשת. נורבגיה היא מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, וכמעט היחידה מביניהם שהצליחה להימנע מסחרור הרסני של המשק כתוצאה מניהול כושל של ההכנסות העצומות מאוצרות הטבע. במקביל לגאות בסקטור הנפט, שהוסיף עשרות אלפי מקומות עבודה למשק, צמחו בה גם סקטורים אחרים שימשיכו לייצר צמיחה כלכלית גם כאשר הכנסות הנפט ייעלמו.

בניגוד מוחלט לדוקטרינות המקובלות ברוב בתי הספר למנהל עסקים במערב ואצל אילי הון רבים גם בישראל, לא סובלים הנורבגים מהגישה החסכנית והזהירה של ממשלותיהם הצופות כל הזמן אל העתיד – וגם לא מן העובדה שהם משלמים מס הכנסה גבוה וגם מחירי הבנזין בתחנות הדלק שלהם גבוהים במיוחד.

אדרבא, בזכות מדיניות כלכלית מפוקחת, מאופקת ומאוזנת, הפכה נורבגיה לאחת המדינות המובילות בעולם באיכות חיים לכלל אזרחיה ובחלוקת ההכנסה השוויונית שלה. היא נמצאת במקום הראשון במדד הפיתוח האנושי, במקום שלישי בעולם בתמ"ג לנפש (53,451 $), במקום חמישי בעולם במדד ג'יני, האבטלה בה מזערית (פחות מ-2%) והעוני כמעט ואינו ידוע.

הכנסת חייבת ללמוד מהמודל הנורבגי ומהיפוכו הבריטי

המודל הנורבגי הוא ההוכחה הנחרצת לכך שהפתרון למניעת אסונות כלכליים בעת מציאת קרן שפע, הוא גם הפתרון שלטובת כלל הציבור ולאו דווקא רק לטובת בעלי ההון. ההשוואה המתבקשת בין המדיניות הבריטית והנורבגית - חייבת לשמש את הממשלה ואת הכנסת בישראל, בבואן להכריע במדיניות האנרגיה, לאחר שנים של מחדלים והזנחה ורגע לפני שיהיה מאוחר מידי.

בכל מדדי איכות החיים, מדורגת נורבגיה גבוה הרבה יותר מבריטניה. הפער העצום בין שתי המדינות, שהחלו יחד את עידן תגליות הגז והנפט בים הצפוני, ימשיך ויגדל כל עוד ימשיכו הבריטים לקדש את התאגידים על חשבון האזרחים ואילו הנורבגים ימשיכו להציב בראש סדרי העדיפויות שלהם את רווחת האזרח.
 

להורדת נייר העמדה לחצ/י כאן.