הסכנה הגדולה

ישראל כבר נגועה במחלה ההולנדית

אבל עדיין לא מאוחר ליצור תפנית חיובית

נכתב ונערך לראשונה בחודש יוני 2010 (מ. בן-יצחק)

בצד הסיכוי הגדול, טומן בחובו גלוי גז ונפט בכמויות גדולות גם סכנה גדולה. סכנה זו עלולה להתממש במידה והמדינה אינה מאמצת מדיניות נכונה שתתמודד כראוי עם קרן השפע החדשה. במקרים רבים עד כה, גרמה הגאות הכלכלית שבאה בעקבות גלוי גז או נפט בכמויות גדולות, להרס התשתית הכלכלית במדינות רבות. בשנת 1977, הגדיר המגזין "אקונומיסט" את התופעה בכינוי "המחלה ההולנדית", לאחר שניתח את המשבר הנורא שעבר על הולנד בשנות הששים, עם גלוי הגז והנפט בים הצפוני.

בסוף שנות החמישים ותחילת שנות הששים של המאה הקודמת נתגלו בשטחה של הולנד בים הצפוני מאגרי גז עצומים. ממשלת הולנד לא נערכה כראוי למציאות החדשה, התנהלה בפזרנות ובחוסר אחריות וגרמה במו ידיה למשבר כלכלי גדול.

הגז הכניס לקופת האוצר ההולנדי כמויות גדולות של מטבע חוץ, שהביאו לעודף גדול במאזן התשלומים – שגרם לייסוף חד של המטבע ההולנדי (גילדן) ולפגיעה קשה בתעשייה המקומית. ליצואנים היה קשה יותר לייצא, וליצרנים המקומיים היה קשה יותר להתחרות ביבוא, בגלל הייסוף שהביא להוזלת סחורות היבוא. בנוסף, עלה השכר בענף הגז המתפתח במהירות רבה - וגרר עמו תוך זמן קצר עליות שכר גם בענפים האחרים במשק ההולנדי.

ייסוף המטבע והלחץ להעלאות השכר הפחית את רווחיותם של סקטורים שלמים במשק ההולנדי – שבנוסף גם לא היו יכולים להעלות מחירים בגלל התחרות מול יצרנים ממדינות אחרות. כל אלה הקשו מאד על המשך קיומם של סקטורים רבים ועל המשך העסקתם של עובדים בסקטורים אלו. סקטורים אחרים במשק, העלו את השכר והעלו את המחירים.

כתוצאה מתהליכים אלו, החלו מפעלים רבים להצטמצם ולפטר עובדים. התעשייה ההולנדית נפגעה קשות, האבטלה התרחבה באופן משמעותי, האינפלציה צמחה, הריבית עלתה, ההשקעות נפגעו, החוב הציבורי התרחב, הפערים החברתיים החמירו והצמיחה ירדה באופן דרמטי.

חוסר היכולת של ממשלת הולנד באותן שנים להיערך מבעוד מועד למציאות החדשה ולנהל באופן מושכל את המשאבים האדירים שהתגלו מול חופי המדינה, הביאו לשקיעת הכלכלה למשך שנים ארוכות.

משבר דומה, אך חמור עוד יותר בהיקפו, התרחש בבריטניה בשנת 1980, אחרי גלוי הנפט בים הצפוני. גם מדינות עניות, כמו ניגריה וונצואלה, חוו בדרך הקשה את המשבר הכלכלי הנובע מהיעדר היערכות מתאימה ומניהול לא נכון של משאבי הטבע האלה.

סימפטומים ראשונים של המחלה ההולנדית גם אצלנו

יש מבין הכלכלנים המזהירים כי הסימפטומים הראשונים של "המחלה ההולנדית" מתגלים כעת גם בישראל, ומקבלים ביטוי בין היתר גם בעלייה המסחררת במחירי הדיור בשנה האחרונה (2009-2010).

ההסבר לכך פשוט: גלוי שדות הגז בחופי ישראל בתחילת 2009 היא אחת הסיבות העיקריות לעליות בשווקי המניות בשנה האחרונה ולמצבו הנוח יחסית של המשק הישראלי. התגליות בשדה "תמר" הוכרזו ביום 18.1.2009, ובתוך שלושה חודשים בלבד, מינואר ועד תחילת אפריל 2009, עלה ערך השוק של החברות והשותפויות העוסקות בחיפושי גז ונפט, בבורסה ב-6.5 מיליארד ₪ (כ-1.6 מיליארד דולר).

כבר בתחילת אותה תקופה עלה ערך השוק של המניות במדד ת"א 100, בכ-64 מיליארד ₪, בעוד שבשאר הבורסות בעולם החלו העליות רק באמצע מרס 2009. העלייה בערך השוק של סקטור חיפושי הנפט והגז נמשכה במהלך השנה, ומסתכמת בכ-20 מיליארד ₪ (כ-5.2 מיליארד דולר) מתחילת 2009 ועד יוני 2010 (מועד כתיבת שורות אלה).

עדיין לא מאוחר להביא למפנה במשק ובחברה הישראלית

הגידול בעושר של המשקיעים בישראל, בהיקף עצום שכזה ובתקופה כה קצרה, משפיע על המשק הישראלי, והסיכון ללקות במחלה ההולנדית רק יגדל. ייסוף בערך המטבע כתוצאה מיצוא מוגבר (או הקטנת היבוא) של הגז, יפגע בסופו של דבר גם ביצוא. במידה ותתעורר סוגיה זו יהיה צורך למצוא דרכים לפתרונה, למשל, להגדיל את הצריכה המקומית, או לנקוט בשיטה הנורבגית, כלומר, להקים קרן ממשלתית שתשקיע בחוכמה את רוב תקבולי הגז גם בשווקים העולמיים, ובכך תמתן משמעותית את הייסוף, ועדיין תאפשר למדינה להשתמש בחלק ניכר מהתקבולים באופן שוטף.

בדיוק משום כך, יש לפעול לאלתר להגדלת חלקה של המדינה בהכנסות הגז והנפט עד לרמה של 80%, ולהקמת קרן ממשלתית, שתנהל את רווחי הגז והנפט בריסון ובזהירות, כדוגמת המודל הנורווגי.

להורדת נייר העמדה לחצ/י כאן.